מחבר ד"ר אסף לב
המאמר עוסק באופן בו רצים למרחקים ארוכים בתחילת דרכם לומדים להפיק הנאה ותחושת סיפוק ("runner’s high") בזמן כאב ומצוקה גופנית. הוא מבוסס על התאוריה של הסוציולוג הווארד בקר העוסקת בשימוש במריחואנה למטרת הפקת הנאה. על אף שכאב גופני הנובע מריצות למרחקים ארוכים נחקר בשנים האחרונות בקרב חוקרים רבים, מעט נכתב אודות התהליך בו מפיקים הרצים הנאה מהריצה. המחקר ארך כשלוש שנים, במסגרתו בוצע מחקר אתנוגרפי בקרב שלוש קבוצות ריצה הכולל תצפיות משתתפות, ראיונות חצי-מובנים וניתוח תוכן של אתרי ריצה אינטרנטיים. המאמר מנסה להפריך את הטענה המקובלת בספרות כי תחושת ה-"high" אותה חווים רבים מהרצים למרחקים ארוכים במהלך ריצתם ו/או לאחריה, מתרחשת בוואקום חברתי, קרי: באופן אוטומטי ובלתי אמצעי. המאמר מצביע על כך כי תחושת ה-"high" לא רק שאינה ניתנת להשגה באופן מיידי אלא במידה רבה אינה יכולה להתקבל אצל רצים בתחילת דרכם ללא תהליך מורכב של למידה חברתית (סוציאליזציה).
למעבר למאמר המלא לחצו כאן
